תקופת ההכנה מתחילה למעשה כשבוע לאחר סיום עונת המשחקים, כלומר בחופשת הקיץ. במאמר זה אנסה לתאר את התקופה השנייה של ההכנה והיא המתחילה ביום פתיחת האימונים הרשמי ומסתיימת בתאריך היעד, כלומר במשחק הרשמי הראשון (ליגה או גביע), הוא משחק הפתיחה של עונת הכדורגל החדשה.
כדי לתכנן תקופה זו, יש להתחשב ראשית במשך הזמן העומד לרשותנו מיום תחילת האימונים ועד לתאריך היעד, דבר המשתנה מקבוצה לקבוצה וממדינה למדינה הכל על-פי השיקולים של אורך החופשה. באופן שרירותי אולם מכוון, קבעתי לעצמי לתכנן בפניכם תקופת הכנה של 4 שבועות שנחשבת באירופה כתקופת הכנה שכיחה.
באחד ממפגשי עם מאמני כדורגל באירופה, התלוצצו המאמנים על כך שבכדי להכין טוב את קבוצתם לעונה הקרובה, ולכל עונה הם זקוקים ראשית ללוח שנה מעודכן, התכנון תלוי בתאריכים שקבועים באותה תקופה כגון: משחק הליגה הראשון כמובן, משחקים ידידותיים שנקבעו בשנים עברו, זמינות מחנות האימון, לוח זמנים של טיסות וכיו"ב.
ברגע שלוח השנה מונח לפניך ותאריך היעד ידוע, הכלל הראשון הוא לרשום את כל התאריכים בקבועים והבלתי ניתנים לשינוי. סדר התכנון היא מן הסוף להתחלה, כלומר אנו "יורדים" שבוע אחר שבוע מן המשחק הראשון, עד שהגענו ליום תחילת האימונים כדי לקבוע את המטרות של תקופת ההכנה.
המטרות של תקופת ההכנה מוגדרות במישור הטכני טקטי, המישור הגופני אתלטי, והמישור הפסיכולוגי.
לפני הגדרת המטרות, כאשר סגל הקבוצה ידוע כולו או רובו, על המאמן וצוות המאמנים, להתחיל את השלב הראשון המקובל בכל בניה של צוות, ושלב זה נקרא "ניתוח המצב הקיים". במידה ואנו מדלגים על שלב זה אין אפשרות לקבוע את המטרות הראשונות והסופיות מכיוון שהמידע שלנו על המצב הקיים מאפשר לנו להתקדם הלאה בבניית הצוות.
ניתוח המצב הקיים נעשה ע"י מבחנים ואבחנות. מבחנים בעיקר בכושר גופני, נועדו לקבוע באיזה מצב הגיע כל שחקן ושחקן ליום פתיחת האימונים. מה יכולתו ביום זה, ומה הפוטנציאל הגופני שלו ומהו היעד להשגה.
מבחנים לקביעת המצב ולניתוחו נעשים בכל מרכיבי המשחק, למעט המרכיבים הטקטיים, מכיוון שבמרכיב זה קשה גם לבחון וגם לאבחן עד אשר אנו מגיעים לשלב מאוחר יותר בתקופת ההכנה. בשלב שבו הקבוצה מתחילה לשחק משחקי אימון, למאמנים יש יכולת טובה יותר לבחון את יכולת הבנת המשחק של השחקנים.
המבחנים המוצעים על ידי הם:
- מבחן סיבולת
- מבחן מהירות
- מבחן כוח מתפרץ
- מבחן טכניקה
- מבחן אנאירובי (עם ח. חלב)
לדעתי מבחנים אלו מכסים את האפשרות של אבחון יכולת השחקן ומצבו הנוכחי בצורה טובה ומאפשרים לבחון את התקדמותו או נסיגתו במשך עונת המשחקים. יש לקחת בחשבון שתוצאות המבחנים בכושר גופני ובמיוחד זה של הסיבולת יאפשרו לנו לקבוע בוודאות את רמת האימון ויתנו לנו אפשרות לחלק את הסגל לתת קבוצות, אשר כל אחת תתאמן בהתאם ליכולתה, דבר שישפר את ההישגים בכל הרמות.
לאחר שניתחנו את המצב הקיים ע"י ניתוח תוצאות המבחנים, אפשר לקבוע את המטרות של הקבוצה לעונת המשחקים המתקרבת, ובהתאם לכך את נושאי האימון ורמתם בתקופת ההכנה.
תקופת ההכנה מהווה יציקת היסודות ובנייתם בבניין רב קומות, כאשר הבניין מסמל את כל עונת המשחקים והיסודות את תקופת ההכנה. אם ברצוננו לבנות בניין יציב וחזק לאורך כל התקופה, עלינו להיות משוכנעים שהיסודות שלו מספיק חזקים כדי לשאת אותו לתקופה ארוכה. גם אם לפעמים יתקלף הטיח או הקירות יסדקו, באם היסודות יהיו מוצקים הבניין יזדקק לשיפורים קלים והוא ימשיך לעמוד יציב וחזק ונושא את יסודותיו עונת משחקים שלמה. צריך להבהיר מעל לכל ספק, שעונת משחקים אינה נשענת רק על תקופת ההכנה. במשך העונה יצטרך המאמן למצוא את המינון הנכון של האימונים כדי לשפר לחזק ולהוסיף על מה שהושג בתקופת הכנה.
אנו רואים בטבלה הדרגתיות במאמצים עפ"י נושאי האימון. מתחילים מן הסיבולת, עוברים לסיבולת מהירות, עוברים לעבודה אנארובית עם ח. חלב, ולאחר מכן עבודה אנארובית ללא ח. חלב ובסוף מהירות טהורה. אתם שמים לב בוודאי שעדיין חסרים נושאי אימון מרכזיים כמו טכניקה לסוגיה, כוח לסוגיו, זריזות מהירות וכדומה.
נושאים אלו הם קבועים ונעשים בצורה סדירה במשך כל תקופת ההכנה. הם אינם יכולים לפגוע בשחקן כאשר הם נעשים בשילוב עם הנושאים האחרים, ועל כן יש לקחת בחשבון שגם אותם צריך לעשות במשך כל תקופת ההכנה ובמשך כל עונת המשחקים.
היחסים החשובים בכושר גופני הם בין עומס לנפח ובין מהירות למרחק. בתחילה, מרחקי הריצה ארוכים והקצב איטי. ככל שאנו מתקדמים לתאריך היעד, המרחקים קטנים והמהירות גדלה וגוברת עד לשיא של מהירות טהורה, שבה אנו דורשים מקסימום מהירות למינימום מרחק. המטרה שלנו בתקופת ההכנה, לשמור על בריאותו של השחקן. שחקן פצוע גורם נזק לקבוצה ואנו צריכים לשחק ביחסים שהזכרתי קודם בצורה כזו שלא תגרום לשחקן להיפצע. מבחני תחילת האימונים יעזרו לנו לעשות זאת, בתוספת תזונה נכונה וטיפול בפציעות קטנות ומנוחה לאחר האימונים הקשים.
מחנה אימונים – אספקטים גופניים ופסיכולוגיים
יציאה למחנה אימונים עוררה תמיד וויכוחים בין מנהלים, מאמנים ושחקנים ויצרה דעות שונות בעד או נגד יציאה למחנה אימונים.
בעולם הכדורגל קיימים שלושה סוגים של מחנות אימונים. זה שלפני העונה בתקופת ההכנה, זה שנועד להכין קבוצה למשחק ספציפי, וזה שלאחר המשחק במקרים מיוחדים. במאמר זה אתרכז ביציאה למחנה אימונים בתקופת ההכנה, באספקטים הגופניים והפסיכולוגים וכיצד הם מהווים אבן יסוד בהכנת הקבוצה לעונת המשחקים.
בכדורגל המקצועני, כל קבוצה יוצאת כל שנה לפחות פעם אחת למחנה אימונים. זה קורה בתקופת ההכנה, כאשר קבוצות נוסעות בדרך כלל למקומות מרוחקים בהרים או במקום נופש אחר, מקום בו איכות הסביבה גבוהה, והמתקנים לאימונים טובים ומאפשרים שקט נפשי לשחקנים ויכולת להשקיע מאמץ גופני גבוה.
האספקט הגופני במחנה אימונים חשוב מאד ולמעשה בתקופה זו, סופג השחקן עומסי עבודה גבוהים כאשר היכולת לשלוט במעשיו ע"י הצוות המקצועי במשך 24 שעות ביממה מאפשרת פיקוח תזונתי, מנוחה, טיפול בפציעות ועקב כך גם דרישה של 100% עבודה בכל יום.
כפי שהסברתי במאמרי הקודם ובו התייחסתי לכלל תקופת ההכנה, יבחר הצוות המקצועי את המועד הטוב ביותר ליציאה ושהות במחנה האימונים. הגישה הנהוגה באירופה היא לצאת למחנה אימונים בתחילת תקופת ההכנה, לאחר יומיים או שלושה של אימונים במקום בו ממוקמת הקבוצה וזאת מכיוון שבאירופה תקופת ההכנה קצרה, המחויבויות למשחקים ידידותיים רבות, ולכן מחנה אימונים יהווה מיד בסיס להכנת הקבוצה באופן המהיר ביותר לאותם משחקים, כאשר ישולבו בו אימוני כושר גופני בצד אימונים טקטיים ומשחקים בפרק זמן קצר. לעומת גישה זו, אצלנו נהוג לצאת למחנה אימונים באמצע תקופת ההכנה, והקבוצות מתכננות משחקים אימון במחנה האימונים כדי להתחמק מן החום השורר בארץ בתקופה זו וכדי "לשבור" באמצע את תקופת ההכנה כאשר לפני היציאה למחנה אימונים מסיימים המאמנים בדרך כלל את פרק הסיבולת ועוברים במחנה האימונים לעבוד על המרכיבים האנארוביים למיניהם וכפי שאמרתי גם מתכננים משחקים כדי לעבוד על הנושא הטקטי.
יכולת השחקן לעמוד בהצלחה במאמצים גופניים גבוהים תלויה בגורמים אלו:
- אופי האימון וסוג המאמץ וכיצד הוא משולב בנושאים אחרים של האימון.
- זמני המנוחה תוך כדי מהלך האימון ואחריו.
- התזונה והתוספות לה, כגון ויטמינים ומינרלים למיניהם.
- הטיפול בפציעות קטנות או בפציעות בתחילתן.
- השקט הנפשי של השחקן ובידודו מבעיות היום יום.
- החיים בקבוצה מבחינה חברתית ותמיכה של החזקים בקבוצה בחלשים שבה.
כל הגורמים הנ"ל מתקיימים בדרך כלל במחנה אימונים כאשר הגורם ה-6 בלבד תלוי מאד ביכולת הצוות המקצועי והשחקנים להפיק את מחנה האימונים לתקופה קשה אך נעימה, ולשיפור היחסים החברתיים בתוך הקבוצה.
האספקטים הפסיכולוגיים מתקשרים ישירות לגורם ה6- שהוזכר קודם לכן בכך שמחנה האימונים מאפשר לשפר את היחסים, ההתנהגות והקשר בין השחקנים והצוות שסובב להם, ובינן לבין עצמם.
באספקט הקבוצתי מתבטא ראשית בקליטת השחקנים החדשים. כל תחילת עונה יש "פנים חדשות" בקבוצה. ולאלה דרושה תקופת הסתגלות והיכרות. חלק מן "הפנים החדשות" הם שחקנים זרים ולאלה דרושה יתר תשומת לב כדי להביא לקליטתם בצוות עקב קשיי שפה, מנטליות תזונה והרגלי אימון ומשמעת.
הקבוצה היא גוף מסובך שבו משחקים תפקיד כוחות רבים של ניגודים, התנגדויות, תחרות על מנהיגות ועל יכולת, קנאה וגאווה. במחנה האימונים יש אפשרות לנטרל חלק מן הכוחות הפועלים נגד הקבוצה ולהביא את הכוחות לפעולה בעד הצלחת הקבוצה.
מכיוון שהצוות כולו נמצא יחד על הזמן יש אפשרות ללמוד את אופי השחקנים שאיננו מכירים ולהצביע על שחקנים בעלי אישיות חזקה ולהפך. גם לצוות המקצועי יש אפשרות ללמוד באיזה קו יש לנקוט כלפי השחקנים, והאם יש הפריד בין השחקנים השונים מבחינת הקשר בינם לבין עצמם ובינם לבין הצוות המקצועי. היכולת לנהל שיחות רבות עם מספר רב של שחקנים או עם כולם, שיחות יזומות או מקריות, מאפשרת להגיע לתקופת המשחקים עם צוות בוגר יותר וחזק יותר כאשר יש בידי הצוות המקצועי את הידע כיצד עלולים להיווצר קונפליקטים וכיצד אפשר לפתור אותם.
האספקט החשוב השני הוא המוטיבציה, והציפיות של השחקנים מעצמם ומן הקבוצה. כאשר המאמן מדבר בנפרד עם כל שחקן הוא יכול להבין את רמת המוטיבציה שיש לשחקן להצליח, ומה תהא השפעתו על חבריו לקבוצה. המאמן עלול להבחין גם בחוסר ביטחון וחוסר שאפתנות אצל חלק מן השחקנים ודבר זה יצביע על עבודה שצריכה להיעשות בתחום זה. מכיוון שהעומס באימונים גבוה מאוד בתקופה זו יוכל המאמן לאבחן האם לשחקן יש מוטיבציה וכוח רצון לעבור את האימונים הקשים מבלי להישבר או "להתפנק" דבר שילמד את המאמן רבות על אישיותו של השחקן.
האספקט השלישי עליו יש השפעה במחנה אימונים היא אישיות השחקן. יש נטייה של מאמנים רבים למקד יחס של מבוגר/ילד כלפי השחקן. הדבר מתבטא בהקשחת עמדות כלפי השחקן, ברצון לשלוט בכל מעשיו גם מעבר לשעות האימונים, כאשר גישה זו הופכת במהירות לבלתי נסבלת ומעוררת התנגדויות אצל השחקנים גם באימון עצמו. הרצון לומר לשחקן באיזה שעה ללכת לישון, מה לעשות בשעות הפנאי ו"לעקוב" אחריו כדי לראות מה מעשיו, אינו יכול להביא לניתוח אישיותו של השחקן. המאמנים המודרניים יינקטו בגישה נכונה יותר של יחס מבוגר למבוגר בין השחקן למאמן שבו ינסה המאמן לפתח את אישיותו של השחקן ע"י הסברים שיבהירו לשחקן את חשיבות המנוחה, התזונה וההשקעה באימון. כאשר שחקן מבין את חשיבות הדברים, אופיו מתחזק ואישיותו הופכת לדומיננטית ולא לנגררת אחרי אחרים.
האספקט הפסיכולוגי האחרון שאתייחס אליו במאמרי זה הוא השעמום במחנה אימונים. אין ספק ששהייה במקום אחד עם אותו סדר יום, אותן ארוחות עם אותם אנשים ובאותה סביבה גורמות לשחקן להשתעמם לאחר מספר ימים. תפקידו של הצוות המקצועי לגרום לשחקן לעניין ב2- תחומים. בתחום המקצועי, דהיינו באימון עצמו, בתכנית האימונים והמשחקים, ובתחום החברתי, הפועל לאחר שעות האימונים וביניהם.
נהוג היה בעבר להפוך את מחנה האימונים למחנה הסגר, אין יציאות, אין בילויים ואפילו אין חיוכים. רק עבודה קשה. היום מבינים שהיכולת שלנו להביא את השחקן למקסימום השקעה באימונים ודרך כך לכושר טוב יכולה להתבצע רק כאשר אנחנו גורמים לשחקן לפתח ביקורת עצמית, אישיות חזקה, משמעת עצמית וכתוצאה מכך הוא יכול לנהל בעצמו את עניינו לאחר שעות האימון כאשר אין מסגרת קבוצתית מוגדרת.
אנחנו מאפשרים היום לשחקנים שלנו לצאת יחד, כולם או בקבוצות קטנות לבית קפה, לפאב ואפילו לדיסקוטק כדי לרקוד. דבר זה מאפשר יחסים חברתיים טובים וקרובים.
יציאה מן החיים החדגוניים של האימון ושחרור הנפש ממצוקותיה. דבר אחד לדעתי אסור בתכלית האיסור – הימורים. פעולתם הפוכה והם יכולים לגרום לשחקן לאבד את כל מה שהשיג במחנה האימונים.